המועד הנכון לכתוב צוואה הוא כאשר אדם הופך לבעליו של נכס ו/ או בעלים של סכומי כסף משמעותיים שאותם הוא רוצה להוריש למישהו מסוים.
לגילו של האדם אין משמעות לעניין עריכת צוואה, זאת מהטעם הפשוט שאדם אינו יודע את מועד פקודתו, אין צורך להכביר במילים על האסונות שפקדו אותנו והשאירו אנשים צעירים רבים בעלי רכוש וממון וללא צוואה.
צריך להבין כי בהיעדר צוואה, חוק הירושה חל והוא הקובע מי היורש ובאיזה אחוזים, לעיתים היורש ו/או חלקו בעיזבון לפי חוק הירושה עומדים בניגוד לרצונו של המנוח.
ומה אם קיימת הלימה בין זהות היורשים על פי הדין לבין הרצון של המוריש?
נכון, לעיתים, קיימת הלימה מלאה בין רצון המוריש לבין מי שממילא יירש אותו על פי דין. אז למה בכל זאת מומלץ לכתוב צוואה?
הדרך הטובה ביותר היא להסביר את הנחיצות היא באמצעות דוגמאות מהחיים:
- בשבת השחורה נרצחה בחורה צעירה בעלת עסק מצליח, רכוש וממון, המנוחה לא הותירה צוואה, על כן הוריה הם יורשיה. אולם הוריה גרושים שנים רבות ואביה לא פגש בה מרצונו למעלה מעשרים וחמש שנים. האם היא זו שגידלה את הילדה לבדה ללא תמיכה כלכלית ואחרת של האב. לדברי האם, הילדה בחרה לא שלא לחדש את קשריה עם האב גם כשהתבגרה.
ייתכן כי המנוחה הצעירה רצתה שעיזבונה יחולק בין שני הוריה על אף היחסים העכורים עם האב, וייתכן שרצתה כי אימה שהשקיעה בה את ממונה ואת מרצה היא זו שתירש אותה. כנראה שלעולם לא נדע את האמת. לו הצעירה הייתה משאירה צוואה, היו נחסכים הוויכוחים בין ההורים על עיזבונה.
- אור ושי היו בהליכי גירושין קשים ומתמשכים ולהם 3 ילדים, שי נפטר במפתיע מדום לב. מאחר ולא הותיר אחריו צוואה, אשתו יורשת מחצית מעיזבונו וילדיו יורשים מחצית. סביר להניח כי במצב בו שי היה נתון, לא היה מעוניין כי אשתו ממנה בחר להתגרש, תירש אותו.
- דוד ואלה נשואים 46 שנים, ולהם 3 ילדים. דוד התנגד לעריכת צוואה שמא הדבר יביא עין הרע וטען כי ילדיו טובים ומחונכים וינהגו לפי הערכים שחינך אותם. אולם למרבה "ההפתעה" לאחר פטירתה של אלה, אחד מילדיו דרש את חלקו בבית המגורים של הוריו וזאת בלחץ המאסיבי שהפעילה עליו בת זוגו. דוד נאלץ לרכוש את חלקו של בנו בעיזבון של רעייתו ובנוסף, סכסוך קשה פרץ ביניהם שגרם לנתק. הסכסוך המכוער יכל להימנע ע"י עריכת צוואה הדדית.
- מירית וליאור היו נשואים 45 שנים ולהם שני ילדים משותפים, חיי נישואיהם התאפיינו בעליות ומורדות. מה שמירית לא ידעה הוא כי לליאור הייתה מאהבת שנים רבות ומיחסים אלו נולד בן משותף. ליאור נפטר ולא הותיר אחריו צוואה, הבן מחוץ לנישואין תבע את חלקו בעיזבון אביו כיורש חוקי, ולמגינת ליבם של שאר בני המשפחה גם קיבל.
- חגית טיפלה בהוריה וסעדה אותם באופן מעורר הערצה. לעומתה, אחיה, ערן, חי את חייו בחו"ל, מיעט לבקר וליצור קשר עם הוריו. הוריה של חגית, אף אמרו בגלוי כל הזמן בפני אנשים רבים כולל ערן – כי כל רכושם וכספם מגיע לחגית. גם ערן וחגית שוחחנו ביניהם על הירושה העתידית, וערן הבטיח לחגית כי בבוא היום, לה יהיה מגיע הרבה יותר עקב הטיפול המסור בהורים. כאשר שני ההורים עצמו את עיניהם, חגית נדהמה לגלות כי אחיה דורש בדיוק מחצית מהעיזבון ואינו מוכן לוותר על שקל. ואף לא מוכן להכיר בהוצאותיה הכספיות של חגית בשיפוץ בית ההורים. מהטעם שההורים לא טרחו מעולם להעלות את רצונם על הכתב והמטעם שחגית וערן מעולם לא העלו את ההסדר ביניהם על הכתב, העיזבון חולק בניגוד לרצון ההורים.
קיימות אינספור דוגמאות של מקרים עצובים שעריכת צוואה הייתה יכולה הייתה למנוע מחלוקות בין בני המשפחה ולקיים את רצון המת כפי שהוא. למען האמת, גם כתיבת צוואה אינה ערובה לכך שלא יתגלעו מחלוקות בין בני המשפחה, שכן תמיד אפשר לטעון לפסלות הצוואה. לכן חשוב במיוחד לפנות לעו"ד שצוואות הן תחום עיסוקו היום יומי היודע לנסח את הצוואה בצורה מקצועית, בהירה ולא משתמעת לשתי פנים ושתרתיע מראש את בעלי העניין בעיזבון מלהעלות טיעונים להתנגדות לצוואה.
