בית המשפט למשפחה בתל אביב אישר לאחרונה צוואה שנערכה על ידי אישה בת 97, שסבלה ממחלת אלצהיימר ודמנציה, ובה הורישה את רכושה לבנה, ששימש שנים כאפוטרופוס שלה. ההחלטה התקבלה חרף התנגדות בנה השני, שטען כי הצוואה נעשתה בהשפעה בלתי הוגנת מצד האח הזוכה, אך טענותיו נדחו על ידי השופט.
המנוחה מינתה את בנה כאפוטרופוס קבוע על ענייני גופה ורכושה כבר ביוני 2017. במהלך השנים שימש הבן הזוכה כמי שהסדיר את ענייני האם, דאג לרווחתה והבטיח כי הצרכים היומיומיים שלה מטופלים בצורה הטובה ביותר. בשנת 2020, בעוד מצבה הרפואי מוסיף להתדרדר, ערכה המנוחה צוואה רשמית, שבה הורישה את רכושה לבנה שמילא את תפקיד האפוטרופוס שלה. היא נפטרה בשנת 2021.
במהלך ההליך המשפטי, הבן המנושל – האח השני – טען כי אימו לא הייתה כשירה בעת חתימת הצוואה בשל מחלותיה, והביע חשש שהאח הזוכה השפיע עליה להשגת צוואה לטובתו. לטענתו, מדובר בהשפעה בלתי הוגנת שפגעה ברצונה האמיתי של האם. עם זאת, במהלך המשפט נבדקו מסמכים רפואיים, חוות דעת של מומחים והוכחות נוספות, שהצביעו על כך שהמנוחה הייתה צלולה בעת חתימת הצוואה ומבינה את השלכותיה.
במהלך המשפט, הבן הזוכה נפטר, ובנו נכנס לנעליו להמשיך את ההליך. הנכד טען כי סבתו הייתה כשירה והצוואה משקפת את רצונה האמיתי. עוד הוא ציין כי הצוואה תורגמה ללדינו על ידי עורך דין מוסמך, על מנת להבטיח כי המנוחה הבינה את תוכנה במלואה. הנכד שלל כל טענה להשפעה פסולה מצד אביו, והדגיש כי הצוואה משקפת רצון נקי ואותנטי של סבתו.
השופט יהורם שקד קבע בפסק הדין כי הצוואה אכן משקפת את רצון המנוחה, והדגיש כי כל מקרה נבחן לגופו, תוך התייחסות למצב הרפואי של האדם, לנסיבות סביב חתימת הצוואה ולתפקידו של האפוטרופוס. השופט דחה את כל טענות הבן המנושל, ואישר את הצוואה כפי שהיא. בנוסף, השופט קבע כי אין לשלם הוצאות משפט לצד המפסיד, מה שמדגיש את ההכרה בכך שהצוואה בוצעה כחוק וכשורה מבחינה משפטית.
מקרה זה מציף שאלות חשובות על צוואות של אנשים בגיל מתקדם, ובמיוחד על אנשים הסובלים ממחלות ניווניות כמו אלצהיימר. בתי המשפט נוטים להתייחס בזהירות רבה להצהרות ולצוואות של אנשים במצב כזה, אך כאשר יש עדויות שמראות כי האדם הבין את משמעות מעשיו וכי לא הייתה השפעה בלתי הוגנת, הצוואה מתקבלת.
החלטה זו מהווה דוגמה למורכבות המשפטית של צוואות והאפוטרופסות, ומדגישה את חשיבות הליווי המשפטי והבדיקה המקיפה בעת עריכת צוואה. היא גם מצביעה על כך שאף במצבים רפואיים קשים, הרצון האמיתי של האדם יכול להתקיים ולזכות להכרה מלאה בבית המשפט.
